על העובד חל חוק הגנת השכר ומשכך זכאי לגמול על עבודתו בשבתות וחגים

התובע הועסק על ידי הנתבעת כטבח ושכרו עמד בתחילת העסקתו על סך של 5500 ₪ ובסיום העסקתו על סך של 7000 ₪ כאשר הוא כלל עבודה בשבתות. התובע הגיש תביעה לתשלום שכר בגין עבודה בימי המנוחה השבועית, פיצוי בגין הפסד יום עבודה, דמי הבראה ותשלום חופשה.לטענת הנתבעת שכרו של התובע כלל גמול עבודה בשבתות ובחגים.

בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי: הסכמתו של התובע לכאורה לקבלת תשלום שכר כולל לא הוכחה ואף אם הייתה מוכחת אין לה כל משמעות שכן מדובר בזכות קוגנטית של העובד אשר לא ניתן לוותר עליה. כמו כן, לא נמצא כל בסיס לטענת הנתבעת על חוסר תום ליבו הקיצוני של התובע לכאורה בחתימתו על הסכם העסקתו ויובהר, כי כאשר מדובר על זכויות קוגנטיות ובנסיבות המקרה דנן, כאשר מדובר בעובד מן המניין שעבד בתפקיד טבח, אין לדבר כל משמעות. הנתבעת שילמה את שכרו של התובע כשכר כולל, לא ביצעה כל הפרדה או אבחנה בין שעות עבודה רגילות לשעות שבת לפיכך יש לקבוע, כי על תנאי העסקתו של התובע חל סעיף 5 לחוק הגנת השכר ועל כן זכאי התובע לתשלום בגין עבודה בשבת.

ניתן ביום {30.1.12}