בית הדין:על מנת לקבוע איזה הסכם קיבוצי יחול על עובד הוראה יש לבחון את סוג עבודתו בפועל

תע"א 518-03 בנימין בילסקי נ' עירית ראש-העין ואח'

עניינה של תביעה זו היא בבקשת התובע לתשלום זכויות כספיות ותוספות שכר המגיעות לו, לטענתו מאת הנתבעת (להלן:העירייה), מכוח היותו עובד הוראה כהגדרת מונח זה בהסכמים הקיבוציים לעובדי ההוראה. מנגד, טוענת העירייה, כי ממהות תפקידו ומתפקידו בפועל של התובע עולה בבירור כי הוא משתייך ל"עובדי החינוך המשלים" בעירייה ועל כן הועסק בהתאם לתנאי העבודה המוסדרים בהסכם קיבוצי כללי להעסקת מדריכים בחינוך המשלים ומשכך ההסכם הקיבוצי לעובדי ההוראה אינו רלוונטי להעסקתו של  התובע, והוא אינו זכאי לזכויות כלשהן מכוחו.

בית הדין דחה את התביעה וקבע כי: מן ההסכמים הקיבוציים המתייחסים לעובדי הוראה עולה כי הם חלים על "עובדי הוראה המדורגים בדירוג עובדי הוראה והמועסקים בתפקידי הוראה" בצד פעילות ההוראה קיימים, כאמור, גם "מפעלי החינוך המשלים", המוגדרים בהסכם קיבוצי כללי להעסקת מדריכים בחינוך המשלים [הסכם אשר שולב בסעיף 101.1 לחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בישראל, להלן: "חוקת העבודה"], על מנת לקבוע איזה הסכם קיבוצי חל על העסקתו של התובע, וכפועל יוצא מכך, האם הועסק כעובד הוראה או שמא כעובד החינוך המשלים, יש לבחון את סוג עבודתו של התובע בפועל ואת עבודתו למעשה, להבדיל מעבודתו במקומות אחרים ולהבדיל מהכשרתו וכישוריו הכלליים.מן התשתית הראיתית עולה כי התובע נמנה על עובדי החינוך המשלים ולא על עובדי ההוראה שכן עסק בהוראת נגינה ומוזיקה לתלמידים מחוץ למסגרות של בתי הספר בעיר [אף אם השיעורים הועברו פיזית במתחם בית הספר], לאחר שעות הלימודים, וכי השיעורים הועברו, ככלל, לקבוצות של תלמידים, חלקם נגני התזמורת וחלקם תלמידים בחטיבת הביניים, בין היתר, במטרה להכשיר מי מהם לנגן בתזמורת בעתיד.

ניתן ללא צו להוצאות ביום 11.10.11