האם העובדת פוטרה שלא כדין בהיותה בהיריון או שמא התפטרה בכך שסירבה לעבודה החלופית שהוצעה לה?

ס"ע 15213-05-10 קול נ' קירט מיקוד אבטחה ושרותים בע"מ

התובעת עבדה בשירות הנתבעת כבודקת ביטחונית מוסמכת במעברי גבול שהחזקתם נעשתה ע"י הנתבעת. התובעת קיבלה מכתב פיטורים בעת שהייתה בהריון, ובהמשך אף שולמו לה פיצויי פיטורים. בתביעה טוענת התובעת כי פוטרה שלא כדין, ועותרת לסעדים שונים על בסיס טענה זו, הנתבעת, מצידה, טוענת כי על רקע הפסד במכרז להפעלת מעברי הגבול, פיטרה את כל העובדים במעברי הגבול ומאחר והתובעת הייתה בהריון הציעה הנתבעת לתובעת עבודות חלופיות אלא שהתובעת לא הייתה מעוניינת, ולמעשה נטשה את עבודתה בשירות הנתבעת, ועל כן אין לראותה כמי שפוטרה אלא כמי שהתפטרה.

בית הדין דחה את התביעה וקבע כי: בעצם העובדה שהנתבעת לא אפשרה לתובעת להמשיך בעבודתה במעברי הגבול, והודיעה לה על סיום העסקתה - לא הייתה משום אפליה או התנהגות שלא כדין, ולא הייתה לה כל זיקה להריון או הלידה של התובעת - שכן כך נהגה, בחוסר ברירה, ביחס לכל עובדיה שהוצבו במעברים, עקב ההפסד במכרז.

משהציעה הנתבעת לתובעת, כאשר זו פנתה אליה לראשונה לאחר תום חופשת הלידה - את העבודה היחידה שהיה באפשרותה להציע - התובעת סירבה, ובכך הסתיימו יחסי העבודה שבין הצדדים. אשר על כן אין לראות את הנתבעת כמי שפיטרה את התובעת, בין בשל יציאתה לחופשת לידה ובין בכלל.

יחד עם זאת, יש לראות את התובעת כמתפטרת בדין מפוטרת, בכך שסירבה לעבודה שלא תאמה את הכשרתה והייתה מרוחקת ממקום מגוריה במידה משמעותית לעומת העבודה בה עבדה. משכך - התובעת הייתה בהחלט זכאית לפיצויי פיטורים. יש לדחות את רכיבי התביעה הנוגעים לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכן חוק עבודת נשים, ואין לראותה כזכאית לתמורת הודעה מוקדמת.

{ניתן ביום 6.11.11}