בית הדין: התובע אינו עונה להגדרת עצמאי ומשכך אין לקזז החזר הוצאותיו מדמי אבטלה לו הוא זכאי

ב"ל 2440-10 יוסף חן נ' המוסד לבטוח לאומי

התובע עבד כשכיר עם פיטוריו הגיש תביעה לדמי אבטלה וקיבלם מאת הביטוח הלאומי. במסגרת דין וחשבון רב שנתי הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי תצהיר על היותו עובד עצמאי ואף ציין הערכתו לגבי הכנסותיו אולם בפועל לא עבד כלל ומשכך גם לא קיבל שכר בגין העבודה וביקש לשנות את סיווגו מעצמאי למי שאינו עצמאי. כשנתיים לאחר קבלת דמי האבטלה, קיבל התובע מכתב מן המוסד לביטוח לאומי בו נטען כי מאחר והיו לו הכנסות ממשלח יד כעצמאי בתקופה מושא המחלוקת, הרי שזכאותו לדמי אבטלה מתבטלת ועליו להשיב את כל הכספים שקיבל בגובה תקבולי דמי האבטלה .

בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי: במקרה דנן, עולה מן הראיות כי התובע כלל לא עסק במשלח ידו בפועל ואף לא היתה לו כל עבודה בתקופה מושא המחלוקת. משכך, הוא איננו עונה כלל להגדרה של עובד "עצמאי". יש לבצע הבחנה בין שני מקרים בין המקרה שבו המבוטח אינו מבצע עבודה ואף אינו נהנה מהכנסה בתקופת הזכאות לדמי אבטלה לבין המקרה שבו המבוטח אינו נהנה מהכנסה דווקא בתקופת הזכאות אך מבצע עבודה בפועל - נעוץ ביכולתו של המבוטח המבצע עבודה בתקופת הזכאות לתכנן את מועד תשלום ההכנסה על-פי נוחותו ולדחותה באופן מלאכותי לאחר תום תקופת הזכאות. גמישות זו אינה מתאפשרת למבוטח החפץ לחזור למעגל העבודה בכל הנוגע לקביעת המועד לביצוע עבודה או לעיסוק במשלח יד. התביעה מתקבלת במובן זה שהתובע יהיה זכאי להחזר דמי האבטלה אותם קיזז הנתבע מתגמוליו האחרים של התובע.

סיכומו של דבר המוסד לביטוח לאומי ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט בסך 3700 ש"ח.

{ניתן ביום 10.10.11}