המעביד ישלם לעובדת פיצוי בסך 35,000 ש"ח לאחר שפעל בניגוד לחוק עבודת נשים

עניינה של תביעה זו היא בדרישת  התובעת ממעסיקתה פיצויים בשל הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים. לטענת התובעת הופלתה לרעה עקב היותה בהריון, בשל כך שונה תפקידה והיא אולצה לצאת לחופשה כפויה עוד לפני מועד הלידה. לאחר תום חופשת הלידה לא הושבה לעבודה ובשל כך פוטרה שלא כדין.

בית הדין קיבל התביעה בחלקה וקבע כי: האיסור לפיטורי עובדת בהריון וב-60 הימים שלאחר חופשת הלידה הוא איסור מוחלט, כל עוד לא הותר בהיתר מאת שר העבודה או הממונה, לה הואצלה סמכות מתן ההיתר.

מכאן, כי אף אם יוכחו טענות הנתבעת כי התובעת ניצלה את עובדת הריונה, לא ביצעה עבודתה כראוי ותפוקותיה ירדו, עדיין, לאור הוראותיו של חוק עבודת נשים, לא מוסמכת היתה החברה לפטרה ללא היתר כמו גם אסור היה לה למנוע מהתובעת אפשרות לעבודה בפועל ולהוציאה לחופשה כפוייה במהלך הריונה ללא היתר, אף אם מדובר בחופשה בתשלום.

בעשותה כן, הפרה החברה את הוראות חוק עבודת נשים. הובהר, כי חוסר שביעות רצונו של המעסיק מתפקודה של עובדת אינו מצדיק מיצוי הדין עימה דוקא בתקופה הריונה, בה היא חשופה יותר להרעת תנאי עבודתה.

לאור התנהלותה של הנתבעת בית הדין חייבה בפיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסך 35,000 ש"ח.

{ניתן ביום 19.9.11}