בית הדין: על החברה להחזיר לעובד סכומים שנוכו משכרו שלא כדין שכן החוב שנוכה אינו סכום קצוב ואינו סכום שאינו שנוי במחלוקת

דמש 6203-09 ספיבק מיכאל נ' הוט ערוצי זהב ושות'

התובע עבד אצל הנתבעת במשרה מלאה במשך כשנה וחצי בתפקיד טכנאי, ולצורך ביצוע תפקידו קיבל רכב צמוד. הוא הגיש תביעתו לתשלום הפרשי גמול עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית, ולהחזר סכומים שונים אשר נוכו משכרו במהלך תקופת עבודתו בנתבעת.

בית הדין קיבל חלקית את התביעה וקבע: סעיף 25 לחוק הגנת השכר, קובע מהם הניכויים שהמעביד רשאי לנכות משכרו של העובד. ניכוי אשר אינו עומד בתנאים שנקבעו בסעיף, הינו אסור. מאחר שהנתבעת טוענת כי הניכויים נוכו משכרו של התובע לאחר שחתם על התחייבות המתירה לה לעשות כן, יש לפנות להוראות סעיף 25(א)(6) לחוק, וזו לשונו: "חוב על-פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה...".

במקרה זה, החוב שנוכה אינו סכום קצוב או שאינו שנוי במחלוקת, כדוגמת הלוואה שניתנה לעובד או קנס שאין חולק על שיעורו, כי אם סכום שיש להוכיחו. כזאת לא עשתה הנתבעת.   

לפיכך, קבע בית הדין כי על הנתבעת להשיב לתובע את הסכומים שנוכו משכרו שלא כדין בגין נזק לרכב ובגין ציוד, והוטלו עליה הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

{ניתן ביום 12.1.11}