בית הדין האזורי לעבודה: עצם הזימון לשימוע בתקופת ימי המחלה הינו בניגוד לחוק דמי מחלה

צ"ו 51314-06-11 מזל קריף נ' מתן שירותי בריאות בע"מ ואח'

המדובר בבקשת עובדת לצו עשה להשבתה לעבודתה במרכז יום לקשישים בו עבדה משך 10 שנים עד להחלטת חברת הסיעוד לניידה למקום אחר.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את הבקשה וקבע כי: בהתייחס לעובדות המקרה עולה כי חברת הסיעוד לא ערכה לעובדת שימוע כדין, שכן העובדת נקראה לפגישה אולם לא הוסבר לה כי היא נקראת לשימוע.  בית הדין הוסיף וקבע כי זימון לפגישה או לשיחה, מבלי ליידע את העובד לשם מה הוא נקרא לשיחה ומבלי להעלות את כל הטענות כנגדו, אינו שימוע אלא שיחה ותו לא. כמו כן, ומבחינת סעיף 4א' לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, קבע בית הדין כי לאור הוראות החוק לא ניתן לפטר עובד בתקופת מחלה, כך שאיסור זה כולל הן זימון לשימוע והן עריכת שימוע בתקופת ימי המחלה אשר קיומם בתקופה המחלה    הינו מנוגד לחוק. בנסיבות אלה, קבע בית הדין כי עבודתה של העובדת הופסקה שלא כדין וכי פיטוריה נעשו ממניעים פסולים מאחר שהעובדת העזה להלין על הקיצוץ בשכר. כאמור, לעובדת לא נערך שימוע ולא ניתנה לה זכות הטיעון, ומכל הנימוקים הללו סבר בית הדין כי הפיטורים בטלים.

בסיכומו של דבר קבע בית הדין כי יש לקבל את הבקשה וכן כי כל אחת מהמשיבות תשלמנה למבקשת 5,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 500 ₪. 

{ניתן ביום 27.8.11}