האם הצבת תנאי להמשך העסקה על ידי המעביד מהווה פגיעה בחופש העיסוק של העובד?

תע"א (י-ם) 2508/09 ורד זפרן גני נ' האקדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל"

המדובר בתביעה של עובדי בצלאל כנגד פיטוריהם, אשר התרחשו לאחר שהעובדים לא קיימו את התנאי שהוצב להם על ידי בצלאל להמשך העסקתם - שלא להימנות, החל משנת הלימודים תש"ע, עם חברי הסגל בבית הספר לטקסטיל ועיצוב "שנקר". עובדי בצלאל ביקשו מבית הדין ליתן סעד של פיצוי בגין פיטורים שלא כדין או לחלופין להשבתם כעובדים מן המניין לבצלאל.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה ופסק כי: מעביד רשאי לפטר עובד אלא אם הפיטורים הינם בניגוד לחוק או בניגוד להסכם שנחתם בין הצדדים - מצב אשר לא התקיים במקרה דנן. כמו-כן, קבע בית הדין כי בצלאל אינה "רשות מרשויות השלטון" ולכן חוק יסוד חופש העיסוק אינו חל עליה בתחולה ישירה. יחד עם זאת, קבע בית הדין כי בבואו לקבוע אם פיטורי עובד היו כדין, עליו להתחשב בזכויות היסוד של הצדדים, ובהן חופש העיסוק של העובד. בית הדין הוסיף ובחן את השאלה האם הצבת התנאי להמשך העסקתם של התובעים אצלה פגעה בחופש העיסוק שלהם לעבוד במקום עבודה אחר, ועל כך ענה בית הדין בשלילה משום שאין מדובר בהתחייבות חוזית של צד, אלא בסירוב של צד להמשיך את קשר ההעסקה בשל קשרי עבודה שמקיימים עובדי בצלאל (התובעים בעניינו) עם מעסיק אחר.

בית הדין ערך איזון בין זכויותיהם החוקתיות של שני הצדדים: מחד הפגיעה בזכות היסוד של התובעים לחופש עיסוק ומנגד הפררוגטיבה הניהולית של המעביד מכוח זכות הקניין שלו וקבע כי זכותה של בצלאל גוברת וזאת לאור "תום הלב" של בצלאל בהחלטתה לפטר את התובעים.

בית הדין הוסיף קבע כי חיזוק נוסף לתום ליבה של בצלאל בפיטורי עובדיה וסבירות התנאי שהציבה, נלמדים אף מן העניין הלגיטימי שיש לבצלאל ביצירת בידול ממוסדות אקדמיים אחרים, לרבות שנקר, וכן מן העובדה שהעסקת העובדים בשני מוסדות אקדמיים במקביל, בהכרח תציב אותם במצב של ניגוד עניינים, אשר אינו ראוי. יתרה מכך, הפיטורים לא נעשו בניגוד לחוק כלשהו ואף לא נעשו בניגוד לכללי המועצה להשכלה גבוהה או הסכם קיבוצי שנחתם בין הצדדים.

בסיכומו של דבר, דחה בית הדין את התביעה משמצא כי הפיטורים אינם נגועים בפגם משפטי וכן חייב את התובעים בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ₪.

[ניתן ביום 14.8.2011]