בית הדין: העובד אינו זכאי לבונוס מכוח נוהג והחברה שקלה שיקולים לגיטימיים כשלא העניקה בונוס לעובד

ש"ע 33955-05-10 נטל נ' BNP PARIBAS(ISRAEL

המדובר בתביעת עובד לתשלום בונוס שנתי עבור שנת 2009 בטענה לאפליה. העובד העוסק בחברה במשך למעלה מ-3 שנים בתפקיד של אנליסט במחלקת אשראי. במהלך תקופת העסקתו הוענק לעובד בונוס שנתי בגין השנים 2007 ו-2008 בעוד שהחברה הודיעה לעובדים כי הבונוס עבור שנת 2009 ישולם במשכורת חודש 3/10, ולא בחודש 2/10 כנהוג. העובד התפטר במהלך חודש פברואר בעוד שבחודש מרץ קיבלו חלק מהעובדים את הבונוס השנתי עבור שנת 2009.  

בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה ופסק כי:  עקרון השוויון במקום העבודה והיחס השווה לכל עובד הינו תנאי מובנה ובסיסי במערכת יחסי עבודה. משכך, לשאלה, אימתי הבחנה בין אדם לרעהו היא בגדר הפליה פסולה, יש לבחון האם עסקינן בשוני בין שווים, קרי, התייחסות שונה לאנשים השווים "משפטית" זה לזה, לצורך העניין הנדון. בנסיבות המקרה הספציפי, קבע בית הדין כי בחוזי העבודה לא נקבע, ולו במרומז כי החברה מתחייבת להעניק לעובד בונוס שנתי, אלא נקבע באופן ברור ומפורש, כי עצם הענקת הבונוס, כמו גם שיעורו, יקבעו על ידי החברה בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי.

כמו כן, העובדה כי במועד תשלום הבונוס העובד כבר לא עבד בחברה, מהווה שוני רלוונטי בין העובד לבין יתר העובדים שקיבלו בונוס ואין במתן הבונוס לעובדים האחרים משום אפליה פסולה. בית הדין הוסיף וקבע כי העובד אף לא הוכיח כי עובדים שסיימו את העסקתם לפני מועד תשלום הבונוס, בין בהתפטרות ובין בפיטורים, קיבלו בונוס. בית הדין הוסיף וקבע כי אחד הקריטריונים הלגיטימיים של המעסיק בחלוקת בונוס לעובדיו הינה כי העובד בעל אופק להמשך ההעסקה אצל המעסיק, ולשם יצירת מחויבות של העובד להמשיך ולעבוד ולעשות ככל שביכולתו על מנת לשפר את ביצועיו ואת ביצועי המעסיק. משכך, ברור כי מענק הבונוס אינו רלוונטי לעובד שכבר אינו מועסק בפועל. כמו כן אי שביעות רצון החברה מתפקודו המקצועי של העובד, במהלך השנה האחרונה להעסקתו, מהווה קריטריון לגיטימי שהחברה הייתה רשאית  לשקול במסגרת ההחלטה האם להעניק לעובד בונוס אם לאו.

בסיכומו של דבר, דחה בית הדין את טענות העובד בדבר היותו בדבר זכאי לבונוס מכוח "נוהג" ועקרון תום הלב, וקבע כי זכאות העובד לבונוס הוסדרה במפורש בחוזי העבודה בין הצדדים ועל כן אינה יכולה להיות נוהג. בהתאם לחוזה העבודה, לא התחייבה החברה להעניק לעובד בונוס אלא נקבע כי הענקת הבונוס ושיעורו, יקבעו על ידי החברה ובהתאם לשיקול דעתה הבלעדי. משכך, קבע בית הדין כי במסגרת שיקול הדעת שהפעילה החברה היא שקלה שיקולים לגיטימיים ועל כן יש לדחות את טענות העובד כי החברה לא פעלה בהגינות ובניגוד לעקרון תום הלב.

{ניתן ביום 31/7/2011}