האם מעצרו של עובד מנתק את יחסי עובד ומעביד?

תע"א 2430-09 עאמר מוחמד נ' אשר ניב חשמל פלוס

העובד הועסק על ידי המעסיק- בעל עסק מורשה לחשמלאות בניינים ותעשייה, במשך למעלה משנה עד למעצרו. העובד היה עצור במשך 35 ימים, שלאחריהם הוטל עליו מעצר בית למשך 5 חודשים. עם שחרורו, חזר לעבוד אצל המעסיק למשך תקופה של מספר חודשים, שבסיומם פוטר (לטענתו) או התפטר (לטענת המעסיק). העובד טוען כי יחסי עובד ומעביד לא נותקו במהלך תקופת מעצרו, ואף אם נותקו לא היה בניתוק זה כדי לפגוע ברציפות הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים. בנוסף הוא תובע הפרשי שכר, הודעה מוקדמת, הבראה, חופשה שנתית ופיצויי הלנה.

בית הדין לעבודה קיבל את התביעה בעיקרה ופסק כי: בהתאם לסעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים על העובד היה להוכיח כי תקופת מעצרו לא הביאה לקטיעת רצף עבודתו. בית הדין קבע כי לאור העובדה כי סעיף החוק תוקן רק בסוף שנת 2009 מהפסקה בת 3 חודשים- להפסקה בת 6 חודשים, יש להחיל על העובד אשר פוטר בסוף שנת 2008 את הוראת החוק שקדמה לתיקון, ואולם, עדיין לא היה בכך כדי ליצור את הרציפות הנדרשת לצורך החוק. כמו כן, בית הדין קבע כי לאור העובדה כי העובד הודיע למעסיק תוך פרק זמן סביר ומוקדם ככל הניתן על דבר מעצרו לא ניתן לראות בעצם המעצר משום התפטרות.

נקבע, כי באשר לנסיבות סיום ההעסקה לאחר חזרת העובד מהמעצר, העובד פוטר על ידי המעסיק ולכן יש לקבל את תביעתו לפיצויי פיטורים. לפיכך, פסק בית הדין לטובת העובד 30,112₪ בגין פיצויי פיטורים, הפרשי משכורת, הודעה מוקדמת ופדיון חופשה, וכן הוצאות משפט בסך 2,500₪.

{ניתן ביום 3.5.11}