על מי מוטלת החובה להוכחת ימי היעדרות ממקום העבודה?

דמ"ש 28071-07-10 קמינסקי נ' חברת ברומייד 2001 בע"מ

המדובר בתביעת עובד אשר עבד במחלקת הגרפיקה בנתבעת (חברה ותיקה העוסקת בתחומי ההדפסה והגימור). העובד הועסק בחברה במשך למעלה משנתיים עד שהבחין כי במשך חודשיים ניכתה החברה חלק משמעותי ממשכורתו בגין ימי היעדרות מהעבודה, וזאת לאחר שניצל את מלוא מכסת ימי החופשה שלו. העובד הכחיש את ההיעדרויות ותבע את מלוא שכרו.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בעיקרה ופסק כי:  בהתאם לתיקון 24 לחוק הגנת השכר התשי"ח- 1958, על המעסיק מוטלות חובות רישומיות כך שעליו לרשום בפנקס העבודה את שעות העבודה המדויקות. בנסיבות העניין, קבע בית הדין כי לוח ההיעדרויות שערכה החברה בעניינו של העובד לא כלל פירוט של ימי העבודה הספציפיים ושעות עבודה הספציפיות שבהם נעדר, וזאת חרף קיומו של שעון נוכחות בחברה בהתאם להוראות הדין. משכך, קבע בית הדין, כי נטל ההוכחה לכך שהתובע נעדר מעבודתו מספר רב של ימים, ובכך ניצל את מלוא ימי חופשתו השנתית כך שיש לנכות ימים אלו ממשכורתו, מוטל היה על החברה, ומשלא עמדה בו, הינה מחויבת להשיב לעובד את הניכויים שניכתה משכרו בגין ימי חופשה.

לפיכך, פסק בית הדין כי על החברה לשלם לעובד שכר עבודה בסך 6,545₪ וכן הוצאות משפט בסך 750 ₪.

{ניתן ביום 26.5.2011}