סודות מסחריים ואי תחרות: קיזוז דמי הודעה מוקדמת ותשלום פיצויי פיטורין לעובד אשר עבר לחברה מתחרה

תעא 1570/08 גולדן ריד דיל בע"מ נ' אורן פרץ

המדובר בתביעה לפיצוי בגין גניבת סודות מסחריים, והפרת חובת תום הלב של הנתבע מהתובעת, ותביעה שכנגד בגין תשלום פיצויי פיטורין, הפרשי שכר עבודה ועוגמת  נפש. התובעת הינה חברה העוסקת  בייבוא שיווק והפצה של חומרי ניקיון ומוצרי נייר ברחבי הארץ, הנתבע עבד אצל התובעת כסוכן מכירות במשך 4 שנים. בין התובעת לנתבע נחתם הסכם עבודה אישי אשר במסגרתו נדרש הנתבע לשמור על סודיות, ובכלל זה התחייב כי במשך 12 חודשים מיום סיום עבודתו בנתבעת לא יעסוק בשיווק סוגי המוצרים ששיווקה התובעת באזור ירושלים. אולם, עוד בטרם התפטרותו התקשר הנתבע עם חברה מתחרה.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה ואת התביעה שכנגד ופסק כי:

אף כי בין הצדדים נחתם הסכם המגביל את הנתבע לפעול בתחומים בהם עסק עבודתו אצל התובעת למשך 12 חודשים, ובכלל זה התקשרות עם לקוחות החברה, באזור ירושלים רבתי, הנתבע הוכיח כי הוא הגיע לתחום שיווק מוצרי ניקיון ונייר עם ידע מקצועי קודם, כאשר אין מדובר בהכשרה  מיוחדת שקיבל מהנתבעת. כמו כן, לא הוכח כי הנתבע קיבל תמורה מיוחדת על מנת לשמור את האינפורמציה המגיעה אליו במסגרת עבודתו, וכן לא הוכח כי הנתבע שמר רשימת לקוחות או חומר מקצועי שאסור היה כי יהיה בידו. עצם המעבר לחברה  מתחרה, אינו מהווה הפרת חובת תום הלב, ומותר לעובד לעבור לעבוד בחברה מתחרה, כל עוד אין הדבר סותר הסכמים שנערכו עימו. יחד עם זאת, אין ספק כי כאשר התקשר עם חברה אחרת בעודו פונה לתובעת  כביכול במכתב "התראה", לפני ההתפטרות, יש בכך טעם לפגם, שהרי עת נכתב המכתב התובע כלל לא התכוון להישאר בנתבעת, מכיוון שכבר חתם על הסכם עם חברה אחרת, ובעשותו כך אף לא נתן לנתבעת הזדמנות לתקן את דרכיה בטרם ההודעה על ההתפטרות. בהתנהלותו זו נהג הנתבע בחוסר תום לב אשר די בה כדי לקבוע כי הנתבע לא זכאי לפיצויי פיטורין בדין מפוטר, אולם אין בה כדי לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בגין חוסר תום לב. 

משכך, דחה בית הדין את התביעה העיקרית וקבע כי התובעת זכאית לקזז מהתובע את דמי ההודעה המוקדמת, אך אין בכך כדי לחייבו בפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב, וזאת, בין היתר, גם לאור אי הוכחת טענת התובעת בדבר שימוש בסוד מסחרי וגניבת לקוחות.

באשר לתביעה שכנגד, בית הדין פסק כי לאור התנהלות התובע שכנגד אין הוא זכאי לפיצויי פיטורין מהחברה ואין הוא זכאי לשחרור כספים מקופת מנהלים, כחלק המעביד, ולא ניתן לראות את התפטרותו כמזכה אותו בפיצויי פיטורין. זאת ועוד, בית הדין אף דחה את טענתו של התובע כי נשאר חוב לנתבעת שכנגד כלפי התובע שכנגד נדחתה בהעדר הוכחה, וכן את התביעה בגין עוגמת הנפש בקובעו כי אין התביעה נכללת בגדר המקרים החריגים המצדיקים פיצוי זה.

{ניתן ביום 6.5.2011}